בעבר, תחום הייעוץ הפנסיוני במדינת ישראל היה נתון בידיהם של גורמים שונים, כשבמקרים רבים היועצים הפנסיונים היו למעשה אנשי מכירות שפעלו מטעם גופים שסיפקו את המוצרים הפנסיוניים. המשמעות היא שהייעוץ שניתן על ידם, ניתן תוך אינטרס ברור למכור מוצרים מסוימים. הרגולטור לא נתן את דעתו להיבטים חשובים כמו מידת הזיקה שהייתה בין היועץ למוצרים עליהם המליץ ללקוחותיו, למידת האובייקטיביות של הייעוץ או לרמת המקצועיות של היועץ, אך כל זה השתנה בעקבות רפורמת בכר שהושקה אי שם בשנת 2005.
רפורמת בכר הכניסה שינויים רבים בתחום הייעוץ הפנסיוני, הגדירה באופן ברור מי רשאי להעניק ייעוץ פנסיוני והפרידה בין שני סוגים של מקצועות – יועץ פנסיוני ומשווק פנסיוני או סוכן פנסיוני. בעקבות רפורמת בכר אולצו הבנקים למכור את הנכסים הפנסיוניים שברשותם כמו למשל את קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות ותוך שנים ספורות הוקמו בכל הבנקים הגדולים והקטנים כאחד מחלקות של ייעוץ פנסיוני.
מה הם היתרונות של ייעוץ פנסיוני בבנקים?
היתרון הברור שיש לייעוץ פנסיוני בבנקים הוא הפריסה הרחבה של הסניפים ומידת הנגישות הגבוהה שלהם. בנוסף לכך, מאחר והבנק כבר מכיר את הלקוח שנים רבות, הוא מודע להכנסות שלו, להרגלים שלו ומחזיק בידע פיננסי רחב ביותר בנוגע לחשבונו ולנכסים שברשותו למשל. הבנקים גם עושים שימוש נרחב בתכנות מתקדמות מבחינה טכנולוגית שמסייעות ליועצים להמליץ המלצות מושכלות למבוטחים שלהם ואינם מחויבים במתן דין וחשבון לגופים הפנסיוניים שמספקים את המוצרים הפנסיוניים.
מעבר לכל זה, לטענת הבנקים באפשרותם להשיג עבור הלקוחות שלהם הם מעניקים ייעוץ פנסיוני הנחות מצוינות על דמי הניהול וכן מצהירים כי אינם מעדיפים גוף פנסיוני אחד על פני אחר כתוצאה מקשרים עסקיים או זיקה כלשהי.
מהם החסרונות של הייעוץ הפנסיוני בבנקים?
למרות הרשימה הארוכה של היתרונות ששמורים לייעוץ פנסיוני בבנקים, הרי שיש לייעוץ זה גם מספר חסרונות. כך למשל במסגרת המחלקות של הייעוץ הפנסיוני בבנקים פועלים יועצים מתחילים רבים שלא מחזיקים בניסיון רב בתחום. מדובר לא אחת על יועצי השקעות צעירים שהחליטו לעבור הסבה מקצועית לייעוץ פנסיוני ומתוקף כך לא מחזיקים בוותק ובמוניטין הנדרשים מיועץ פנסיוני שאחראי במובן מסוים על עתידו הכלכלי של הלקוח.
בנוסף לכך, לא אחת נוקטים הבנקים בשיטת הסרט הנע ולא מקדישים ללקוח את מלוא תשומת הלב לה הוא ראוי. מצב זה לא מתרחש במידה ופונים לקבלת ייעוץ פנסיוני אצל יועץ פנסיוני בלתי תלוי שעובד באופן פרטי. כמו כן ייתכן מאוד שחרף ההבטחות, הבנקים לא אובייקטיביים באמת בהמלצות שלהם ובכל זאת נוטים להמליץ ללקוחות שלהם על אפיקי השקעה מסוימים בתמורה לרווח מסוים.
במקרים מסוימים ייתכן כי היועץ הפנסיוני מטעם הבנק יעדיף להמליץ על אפיקים מסוימים בתום לב פשוט משום שהם פחות מורכבים ולאו דווקא כי תצמח לו מכך תועלת אישית.
כמה זה עולה לנו?
בעבור הייעוץ הפנסיוני גובים הבנקים עמלה של 0.25% לשנה מהנכסים של הלקוח. כך למשל ניתן לראות בחישוב פשוט שלקוח שיפריש מדי שנה 2000 ₪ לחודש במשך שלושים וחמש שנים ויצבור סך הכול 1.7 מיליון שקלים, ישלם לבנק שישים אלף ₪ סך הכול לאורך השנים. לעומת זאת ייעוץ פנסיוני אצל יועץ אובייקטיבי ובלתי תלוי עולה לרוב בין חמשת אלפים לעשרת אלפים ₪ ולכן לטווח הארוך נחשב למשתלם יותר.
לסיכום נכתוב כי ההמלצה הגורפת היא לפנות דווקא לקבלת ייעוץ פנסיוני מיועץ פנסיוני שאינו משתייך לגוף כלכלי כלשהו הן מהטעם הפשוט שמדובר על ייעוץ אובייקטיבי ללא שום ספקות, הן משום שמדובר על עלות נמוכה יותר והן משום שמדובר על ייעוץ ברמה המקצועית ביותר שישנה.